ירושה וצוואה

ירושה-וצוואה
תוכן עניינים
    Add a header to begin generating the table of contents

    בשלב מסוים, כל אדם נתקל בתחום הירושות והצוואות. אין אדם שאין לו קרוב משפחה שנפטר, וכאשר זה קורה, יש להסדיר את האופן שבו הרכוש יחולק, בין עם ע"י צוואה ובין עם בירושה על פי דין.

    עריכת צוואה הינה המסמך החשוב בחיינו המשליך באופן ישר בין הנכסים שצברת לאורך שנות חייך ואופן חלוקתם. עריכה נכונה של צוואה יכולה להשליך באופן ישיר על גורל הצוואה. בעבר היה נטייה לערוך צוואה אצל עורך דין כאשר חלוקת הרכוש הינה לא שווה בין היורשים אך כיום מומלץ לכולם לערוך צוואה אצל עורך דין על מנת שהמסמך יהיה ערוך נכון.

    החוק המסדיר את תחום הירושה והצוואות בישראל נקרא חוק הירושה, התשכ"ה-1965. חוק זה עוסק כיצד עורכים צוואה, באילו צורות עורכים צוואה, מה הדין בהיעדר צוואה, ירושה על פי דין, מי מוסמך לשפוט בענייני צוואה וכיצד ניתן להתנגד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ועוד.

    המילה "צוואה" הינה מהמילה "ציווי", והינה מסמך משפטי שמסגרתו בעל הצוואה, מצווה מה יעשה ברכושו לאחר מותו. סעיף 18 לחוק מגדיר כי אדם רשאי לעשות צוואה במספר דרכים:

    • צוואה בכתב יד: כשמה היא נכתבת על ידי המצווה בעודו בחיים. סעיף 19 מגדיר כי על הצוואה להיכתב על ידי המצווה עצמו, לשאת חתימה ואת תאריך הצוואה. צוואה בדרך הזו הן השכיחות ביותר ולפיכך מגלמות את רצון המצווה בצורה הנכונה ביותר. עם זאת, בתי המשפט נתקלים במקרים בהן הצוואה זויפה או נכתבה תחת כפייה.
    • צוואה בפני עדים: צוואה זו תיחתם בפני שני עדים. סעיף 20 לחוק מגדיר כי הצוואה תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם בידי בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו. על העדים במעמד חתימת הצוואה להצהיר על פני הצוואה כי המצווה הצהיר וחתם כאמור. חוק הירושה קובע, כי ניתן להפקיד את הצוואה ברשם הירושות, בין אם מדובר בצוואה בכתב יד או בין אם מדובר בצוואה בפני עדים. הפקדה של הצוואה היא ראיה לכאורה כי אכן הצוואה נערכה כחוק. מובהר כי הפקדת הצוואה אינה מונעת מהמצווה לשנות את צוואתו ככל שיחפוץ ולהפקידה מחדש.
    • צוואה בפני רשות: סעיף 22 לחוק קובע כי ניתן לעשות צוואה בפני רשות. הצוואה תעשה בעל פה בפני שופט, רשם של בית המשפט או רשם לענייני ירושה, או חבר בית דין דתי, או בהגשת הצוואה על ידי המצווה לידי שופט או רשם של בית המשפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין כאמור. דברי הצוואה יקראו למצווה על ידי הגורם שמולו ציווה את צוואתו ואותו גורם יאשר בחתימתו על פני הצוואה כי היא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. כמו כן, ניתן להפקיד את הצוואה ברשם הירושות.
    • צוואה בעל פה: סעיף 23 לחוק קובע כי ניתן לעשות צוואה בעל פה. אמנם, זוהי הצוואה הבעייתית ביותר מבחינה משפטית ומורכבת מאוד. כל עוד הצוואה נאמרה בעל פה, רצון המצווה עשוי להיות במחלוקת, היות ואין אסמכתא או תיעוד משפטי ולכן החוק קובע תנאים נוקשים לקבלת צוואה מסוג זה, לרבות אמונת המצווה כי הינו עומד לסיים את חייו בקרוב, על הצוואה להיערך בפני שני עדים, לאחר הצוואה על העדים לרשום זכרון דברים לעניין הצוואה, לאחר שניתנה הצוואה ורשמו זכרון דברים, עליהם להגיע בהקדם האפשרי לרשם הירושות ולהפקיד את הצוואה. בנוסף, לאחר שהמצווה נתן את צוואתו אך לא נפטר תוך חודש ימים מעת מסירת הצוואה, הצוואה הינה בטלה ומבוטלת.

    התנגדות לצוואה

    במידה ואדם נפטר והותיר אחריו צוואה, אז כדי לממש את הצוואה יש צורך לקבל "צו קיום צוואה" מרשם הירושות. כדי לקבל את הצו, יש להגיש את הצוואה ולאחר מכן ישנו זמן להתנגדויות שלא יפחת משבועיים, וזאת על ידי פרסום הבקשה בעיתונות. 

    התנגדות לצוואה הוא הליך שבו המתנגד טוען כי אין לקיים את הצוואה ואין לתת צו קיום צוואה, וזאת לאור העובדה שהצוואה פגומה המחייב את פסילתה ואין לתת צו קיום צוואה בגינה.

    החוק קובע עילות לפיהם ניתן לפסול את כשירותה של הצוואה ביניהן השפעה בלתי הוגנה, מעורבות בעריכת הצוואה וחוסר כשירות משפטית של המצווה.

    במידה והוגשה התנגדות לצוואה, אזי כי על רשם הירושה להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט לענייני משפחה. במידה ולא הוגשה התנגדות על ידי צד שלישי, אזי רשם הירושה יעניק לנהנים מהירושה, צו קיום ירושה. מרגע מתן צו קיום הצוואה, הנהנים יכולים לעשות ברכוש עזבון המנוח כל שיחפצו.

    ככל והתקבלה ההתנגדות כאמור, בית המשפט לענייני משפחה יקבע לגבי אופן מימוש הצוואה ואף לעיתים על ביטולה. ככל ובית המשפט דחה את ההתנגדות, העניין יחזור לרשם הירושה אשר יעניק צו קיום צוואה.

    צוואה הדדית

    בני זוג רשאים לכתוב צוואות אשר מסתמכות זו על זו ומכאן כי ביטול צוואה הדדית הינה מוגבלת.

    חוק הירושה מגביל את היכולת לבטל את הצוואה מכיוון שקיימת הדדיות בין הצוואה, כאשר בן זוג אחד הסתמך על בין הזוג השני בעת עריכתה.

    סעיף 8א לחוק קובע כדלקמן:

    8א. (א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).

    (ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:

    (1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;

    (2) לאחר מות אחד מבני הזוג –

    (א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;

    (ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;

    (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה.

    כאמור, מדובר בצוואות שמסתמכות אחת על השנייה, ולפיכך האדם שנותר בחיים אינו יכול לוותר לבטל את הצוואה שלו אלא אם ויתר על חלקו בעיזבון והשיב אותו ליורשים שהיו צריכים לרשת אותו אלמלא נערכה הצוואה ההדדית.

    לכן החיסרון הינו מובהק בעריכת צוואה שכזו, שכן היכול לבטל את הצוואה היא מוגבלת ועל פי התנאים שבחוק. מצד שני, זהו יתרון שכן אדם יכול לעשות צוואה ולהסתמך על החוק שלא ניתן יהיה לשנותה.

    בצוואה הדדית, בני הזוג יכולים לקבוע תנאים שיסייעו להם להגן אחד על השני לאחר פטירת אחד מבני הזוג. כמו כן, רשאים לקבוע כי בין הזוג שנותר בחיים יוכל לעשות בירושתו כרעות עיניו, או לקבוע הוראות שמגבילות את בן הזוג שנותר בחיים מלעשות פעולות מסוימות עם העיזבון.

    כמו כן, ניתן לקבוע הוראות מסודרות לפיהם לכל אחד מבני הזוג הזכות לבטל את הצוואה ובאילו תנאים הוא רשאי לעשות זאת.

    לפיכך, חשוב לפנות לעורך דין המנוסה בתחום, לעשיית צוואה המשקפת באופן מלא את רצון המצווה ולמניעת מחלוקות עתידיות בין היורשים.