צוואות וירושות

סעיף 18 לחוק הירושה מגדיר כי אדם רשאי לעשות צוואה במספר דרכים:

1. צוואה בכתב יד: כשמה היא נכתבת על ידי המצווה בעודו בחיים. סעיף 19 לחוק הירושה מגדיר כי על הצוואה להיכתב על ידי המצווה עצמו, לשאת חתימה ואת תאריך הצוואה. צוואה בדרך הזו הן השכיחות ביותר ולפיכך מגלמות את רצון המצווה בצורה הנכונה ביותר. עם זאת, בתי המשפט נתקלים במקרים בהן הצוואה זויפה או נכתבה תחת כפייה.
2. צוואה בפני עדים: צוואה זו תיחתם בפני שני עדים. סעיף 20 לחוק הירושה מגדיר כי הצוואה תהיה בכתב, תצוין בתאריך ותיחתם בידי בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו. על העדים במעמד חתימת הצוואה להצהיר על פני הצוואה כי המצווה הצהיר וחתם כאמור. חוק הירושה קובע, כי ניתן להפקיד את הצוואה ברשם הירושות, בין אם מדובר בצוואה בכתב יד או בין אם מדובר בצוואה בפני עדים. הפקדה של הצוואה היא ראיה לכאורה כי אכן הצוואה נערכה כחוק. מובהר כי הפקדת הצוואה אינה מונעת מהמצווה לשנות את צוואתו ככל שיחפוץ ולהפקידה מחדש.
3. צוואה בפני רשות: סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי ניתן לעשות צוואה בפני רשות. הצוואה תעשה בעל פה בפני שופט, רשם של בית המשפט או רשם לענייני ירושה, או חבר בית דין דתי, או בהגשת הצוואה על ידי המצווה לידי שופט או רשם של בית המשפט, רשם לענייני ירושה או חבר בית דין כאמור. דברי הצוואה יקראו למצווה על ידי הגורם שמולו ציווה את צוואתו ואותו גורם יאשר בחתימתו על פני הצוואה כי היא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. כמו כן, ניתן להפקיד את הצוואה ברשם הירושות.
4. צוואה בעל פה: סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי ניתן לעשות צוואה בעל פה. אמנם, זוהי הצוואה הבעייתית ביותר מבחינה משפטית ומורכבת מאוד. כל עוד הצוואה נאמרה בעל פה, רצון המצווה עשוי להיות במחלוקת, היות ואין אסמכתא או תיעוד משפטי ולכן החוק קובע תנאים נוקשים לקבלת צוואה מסוג זה, לרבות אמונת המצווה כי הינו עומד לסיים את חייו בקרוב, על הצוואה להיערך בפני שני עדים, לאחר הצוואה על העדים לרשום זכרון דברים לעניין הצוואה, לאחר שניתנה הצוואה ורשמו זכרון דברים, עליהם להגיע בהקדם האפשרי לרשם הירושות ולהפקיד את הצוואה. בנוסף, לאחר שהמצווה נתן את צוואתו אך לא נפטר תוך חודש ימים מעת מסירת הצוואה, הצוואה הינה בטלה ומבוטלת.